עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון
תשובות לפוסט מס 9 (:
03/01/2019 09:57
Mor Eliyahu

1א. מדוע כשלונות חשובים לחדשנות ארגונית?

משום שבמצב כזה העובדים מוכרחים לצאת מהתנהלות השגרתית ולהתמודד עם הכשלון, דבר המעודד חשיבה חדשנית.

1ב. באיזה מצב מתגמלים בטויוטה על חדשנות ואת מי מתגמלים?

חברת טויוטה פועלת לפי תגמול קבוצה, ולא לפי תגמול כפרט. ההצלחה של הקבוצה תקבע את התגמול אשר יחולק שווה בין חברי הקבוצה.

 

2. איזה תהליך חדשני גרם לחברת בגיר להצליח בחו"ל?

חליפה ייחודית, שמסופקת עם שק כביסה משלה ועשויה כך שהיא עמידה בכביסה רגילה.ללא צורך בניקוי יבש. 

 

3. מה גורם להווצרות מודל סנפיר הכריש באימוץ מוצר חדשני?

מודל זה מציג את מחזור חיי המוצר מרגע חדירתו לשוק, בהתחלה הוא מצליח ולהמכירות עולות ולאחר מכן מגיעים מוצרים דומים ולכן המכירות יורדות. לכן מודל זה נקרא מודל הכריש כי הוא דומה בצורתו לכריש. 

0 תגובות
תשובות לפוסט מס 8 :)
25/12/2018 07:07
Mor Eliyahu

1. השווה תחזוקה מתוכננת – maintenance scheduled לתחזוקה תחזיתית  - predictive maintenance
תחזוקה מתוכננת היא תחזוקה שנקבעת לפי לוח זמנים שהוחלט מבעוד מועד, לוח זמנים זה נקבע במרווחי זמנים קבועים. לעומתה תחזוקה חזיתית היא תחזוקה הנקבעת לפי צפי ולא לפי זמן, כלומר מתבצע חיזוי למועד תקלה ולפיו נקבעת התחזוקה.

2. בחרו דוגמה של מערכת / מכונה מורכבת. איזה ידע דרוש כדי לבצע תחזוקה בהתאם לתחזית. כיצד ניתן להשיג ידע כזה ?

דוגמה למכונה מורכבת היא מכונה המבצעת כרסום בתהליך ייצור, תקלה במכונה זו עולה המון כסף לארגון - על כן יש לחזות מראש לפי כמות העבודה ורגישות החלקים המרכיבים את המכונה מתי יש לבצע את התחזוקה כך שלא יווצר צוואר בקבוק בתהליך.
0 תגובות
תשובות לפוסט מס 7 (:
19/12/2018 07:39
Mor Eliyahu
1.תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו 3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות קהילות ידע

צרכים אישיים:
1. למידה באמצעות הדרכות אשר מתבצעות על ידי אנשי מקצוע ועוזרות למשתמש להשתפר ולהתמקצע.
2. שאילת שאלות בפורומים עם גורמים שונים לקבלת חוות דעת מקצועית.
3. פתרון בעיות בתחומים שונים ע"י קבלת דעת הרוב.

צרכים ארגוניים:
גיוס עובדים, שיתוף ידע, יצירה ושימור תחושת שייכות. 


2.תנו 3 דוגמאות לצרכים ארגוניים ו 3 דוגמאות לצרכים אישיים שאפשר לתת להם מענה באמצעות ויקי ארגוני

צרכים אישיים:
קבלת אינפורמציה, כתיבת אינפורמציה,  מתן גישה לידע הכותב לפי רצונו

צרכים ארגוניים:
שימור והעברת ידע, אחזור וחיפוש ידע, אחידות המידע. 

3.אילו בעיות ארגוניות ניתן / רצוי לפתור באמצעות קהילת ידע ואילו בויקי?
בעיות להן מחפשים הגדרות מסוימות/ כללים. כלומר, בעיות מוכרות ופחות מורכבות אשר התקיים עליהן דיון בעבר. 

0 תגובות
פוסט 6 (:
10/12/2018 12:03
Mor Eliyahu
1.איך ניתן להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים-ארגוניות מהמקובל ברשת האינטרנט?

כלל ה 90-9-1 הנקרא גם "חוק האחוז האחד" נגזר מהטענה כי ברשתות החברתיות המקוונות קיים אי שוויון השתתפותי בין המשתמשים. בכדי להגדיל את אחוז העובדים שתורמים מידע וידע ברשתות חברתיות פנים-ארגוניות מהמקובל ברשת האינטרנט, ניתן להשתמש בתגמול כספי על שירותיהם כדיי לעלות את המוטיבציה, כמו כן יש להפוך את מערכת שיתוף המידע לנוחה יותר למשתמש כך סביר שיהיה להם נוח יותר לשתף מידע.

2.כיצד רשת חברתית ארגונית יכולה לעזור לעובדים לעמוד בדרישות המפורטות במאפיינים של ניהול רשתי?

ניהול רשתי עוסק בידע של כל אחד מחברי הארגון, כלומר על מנת לבצע משימה מסויימת בצורה מיטבית יש להשתמש בידע של חברי הארגון ולא של אדם אחד. רשת יוצרת סביבה קלה ונוחה להעברת מידע בין אנשי החברה, לאדם אשר זקוק למידע קל יותר לפנות לאנשים בתוך החברה על מנת לקבל תשובה בדרך פעולה זו קל יותר לאדם לבקש מידע ולאדם לקבל מידע בלי להתעסק בבירוקרטיה וברשמיות.
מבנה זה מאפשר גמישות והתאמה מהירה לצורכי השוק, למשל בנייה מהירה של צוות כאשר קם הצורך בפיתוח מוצר חדש ופירוק הצוות בסיומו. כמו כן, מאפשר הדגם התמקצעות ושיתוף ידע בין אנשי מקצוע, השייכים ארגונית לקבוצה אחת ומקיימים בדרך כלל ערוצי שיח והעשרה משותפים.
0 תגובות
פוסט מס 5 :)
06/12/2018 18:22
Mor Eliyahu

1. כדאי להשתמש בחוכמת ההמונים בבחירת עיצוב תכונות ונגישות של הרובוטים כך יוכלו לקבל מוצר שיתאים לדעת רוב האוכלוסייה וכך הסיכויים שלו להימכר יעלו גם הם. 

 

2. מומלץ להשתמש בטכניקת דירוג באמצעות אסימונים. זאת משום שכאשר מגבילים אדם בערך כלשהו, הוא מפעיל שיקול דעת רב יותר. ככל הנראה שבשיטה זו נקבל דיוק גבוה יותר בבחירת המוצר הטוב ביותר. שימוש בחוכמת ההמונים תניב תוצאות המתאימות למרבית האוכלוסייה וכך נבחר את המוצר שיש להוציא לשוק. 

 

3. במקרה של מימון המונים, לא ניתן לרשום פטנט לאחר שמעלים את הקמפיין לאתר גיוס המונים, דבר המהווה כשל מהותי לחברת סטארט אפ. על כן, יש להוציא פטנט לפני העלאה לאתר גיוס המוניםכמו כן, חברות סטארט אפ הן חברות בראשית דרכן ואין הבטחה כי המוצר שלהן אכן יביא לרווח. השקעה בחברות אלו עלולה להיות סיכון רב למשקיעים.


0 תגובות
תשובות לפוסט מספר 4 :)
28/11/2018 15:13
Mor Eliyahu
הידע זקוק לשיטות מותאמות באופן אינדיווידואלי לשימורן ולהעברתן - יחד עם שיפור הגישה לידע. על מנת להצליח בדבר זה יש לשים את שיטות אלו במערכת אשר מיועדת לשימור ידע. כל סוג ידע זקוק לשיטות שונות ולהתייחסות שונה.
מרכיבי הידע החשובים ביותר הם שימור והעברה, זיהוי ופיתוח, ולבסוף, הערכה ויישום. בעבודה בתוך מחזור ידע כולם משמשים למיטוב הידע הפונקציונלי, הארגוני והמתודולוגי או הקשור לתהליך. 
הידע הארגוני קשור לארגון עצמו, בעוד הידע התפקודי נדרש כדי לבצע משימות מוגדרות מראש והידע המתודולוגי הקשור בתהליך מסייע בביצוען. כאשר מזוהה ידע חשוב, יש לתעד אותו כדי לאפשר את העברתו, במיוחד אם קודמו אינו זמין יותר. השיטות שבהן נעשה שימוש זה נבדלות באפשרות לעשות זאת ותלויות במאפייני הידע.
ידע מפורש מרמז על ידע מוצהר, כלומר ידע מודע לנושא הידע. זו הסיבה שזה לא בעיה עבור העובד לספר על הכללים ואת העובדות. לעתים קרובות מאוד, סוג זה של ידע כבר רשום בספרים, כתבי עת או מזכרים. מלבד זאת, השמירה על ידע מפורש יכולה להתבצע באופן עצמאי מן ההעברה. בניגוד למידע הנגיש יחסית, קשה לחשוף את הידע הגלוי, אך עדיין ניתן ללכוד. בדרך כלל נושא הידע אינו יכול להיזכר 
בידע הזה בעצמו, משום שהמידע ברור לו מדי. כשמישהו נשאל, מה הוא עושה בבוקר, הוא עשוי לענות "לקום, להתקלח, לשתות קפה, לבדוק את האימיילים ..." בלי לחשוב על זה שהוא צריך קודם להתפשט כדי להתקלח, בלי לחשוב על צעדים בודדים בעת הכנת קפה בלי לחשוב על המעבר על המחשב לפני קריאת הודעות הדוא"ל שלו. סוג זה של ידע יכול להיות מזוהה רק על ידי התבוננות או לשאול בפירוט רב יותר.
סוג נוסף של ידע, הינו ידע שבשתיקה, הוא הקשה ביותר להעברה. ידע שבשתיקה מכיל ידע מבוסס ידע על נושאים כגון איך לרכוב על אופניים או איך לדבר. ידע שבשתיקה של עובד הוא למשל איך לשכנע אנשים אחרים, איך להתנהג במצבים שונים או איך לארגן פגישה. ידע שבשתיקה אינו יכול להיות מוסבר לחלוטין, שכן הוא מגולם כולו באדם, מושרש בפועל וניסיון שלשמה נדרשות גם סכימות קוגניטיביות המכונה "מודלים מנטאליים". היא באה לידי ביטוי באמצעות ביצוע מיומן, מועבר על ידי חניכות והדרכה באמצעות צפייה ועשיית צורות למידה. והואיל והאלמנטים הטכניים האלה, כלומר, ידע, אומנות ומיומנויות, יכולים להיות מועברים באמצעות תצפית. החלק הקוגניטיבי של ידע שבשתיקה, כלומר מאמינים, אינטואיציה או ערכים אישיים צריכים מאמץ מיוחד כדי לחלץ. אלה שלושה סוגים של ידע ניתן להשוות עם קרחון. שיאו של הקרחון ייראה קודם וללא בעיות. זהו הידע המפורש. מתחתיה, יש את הידע הגלום, אשר ניתן לראות גם, אבל צריך להסתכל מקרוב. בתחתית - מתחת למים - יש את הידע שבשתיקה, אשר לא ניתן לראות, אלא רק להניח.



קישור - https://www.researchgate.net/profile/Brigitte_Faust/publication/252486129_IMPLEMENTATION_OF_TACIT_KNOWLEDGE_PRESERVATION_AND_TRANSFER_METHODS/links/562f4bcf08ae22b17037147f.pdf

שם קובץ - 
Faust, B. (2007, June). Implementation of tacit knowledge preservation and transfer methods. In International Conference on Knowledge Management in Nuclear Facilities (pp. 18-21).
0 תגובות
תשובות לפוסט מס 3:)
19/11/2018 11:59
Mor Eliyahu
1) .כיצד מסייע OCR לטיפול בדואר נכנס מודפס ?
 OCR ,זיהוי תווים אופטי, הינה טכנולוגיה להמרת תמונה, טקסט מודפס וכתב יד שנסרקו על ידי סורק, למסמך תמליל ממחושב. לאחר סריקת המסמך,באמצעות תוכנת ה-OCR, המחשב יכול לפענח את התווים בקובץ תמונה. 

2) מדוע חשוב לשלב מסמכים דיגיטאליים בזרימות עבודה (Flows Work)?
היתרונות עיקריים לשילוב מסמכים דיגיטלים בזרימות עבודה:

א. חסכון בזמן חיפוש.

ב. אחסון פשוט יותר ולא תופס מקום פיזי.

ג. עדכון קל של המסמכים.


3) מה החשיבות של הגירת תכנים ?
 החשיבות של הגירת תכנים היא לשמור את כל המידע והידע הקיים בארגון במערכת, כדיי לאפשר שיתוף מידע תוך כדיי מניעת כפילויות וביצוע עבודה מיותרת.

4) a. האם לדעתכם צריך לשמור במערכת את הצרופות בלבד או את כל המייל? 
בעד שמירת כל המייל. שמירת צרופות ללא שמירת המייל כולו עלולה להוביל לאיבוד מידע/ שמירת מידע לא אמין היות ויש משמעות לקשר שבין הצרופות. תמיד מומלץ שיהיה יותר מדיי מידע לעומת חוסר במידע, כי יתכן וביום מן הימים יהיה בו צורך. 

b.  .מי אחראי בארגון לשמירת המייל במערכת ?
האחראי על העלאת המייל למערכת בארגון יהיה אחרי שימור הידע בארגון, כך נוכל לוודא שאין כפילויות ובמקביל לא נסתמך על אנשים בארגון לעשות עבודה שלא בתחום האחריות שלהם. 
0 תגובות
תשובות לפוסט מס 2 :)
14/11/2018 21:13
Mor Eliyahu
תחקיר, מסקנות, ארגון
שאלה מספר 1 -  בעיות התחקירים בצה"ל
קיימות מספר בעיות בנושא זה, הבעיות העיקריות הן:
  1.  למרות שישנה הודאה באשמה ומבוצעים תחקירים על מנת למגר את הטעות, אין הפקת לקחים. דבר הגורם לכך שאותה טעות חוזרת על עצמה מספר פעמים ולמעשה התחקיר לא מקדם את הארגון.
  2. שיתוף הידע - אין מסמך מוגדר המכיל את נהלים אלו כלומר למפקדים נוכחיים ועתידיים אין את הידע הנדרש על מנת לא לחזור על אותן טעויות טרגיות. 
  3. לא תמיד קיימת אפשרות לבצע תחקיר בסמוך למקרה החריג, דבר זה יוצר קושי בשחזור פרטי האירוע, רצף התהליכים וקבלת "התמונה המלאה".
שאלה מספר 2  - כיצד לנהוג במפעילי מתקן שפעלו בניגוד לנהלים וכתוצאה מכך נגרם נזק?
מדובר בהפרה חמורה של הנהלים, הגלאי חייב להיות מחובר תמיד, גם כאשר מדובר בהודעת שווא, וזו רק למקרה שבאחת הפעמים יהיה מדובר בהודעת אמת. אך עם זאת- במידה והתקלה דווחה מספר פעמים ולא היה מענה על הארגון לשאת באחריות היות והם לא סיפקו סביבת עבודה הולמת.
כך שלמעשה יש לבצע כמה דברים:
1. את העובדים יש לקחת לשיחה ולבהיר את כל ההשלכות שהיו עלולות להתקיים כתוצאה מניתוק הגלאי. 
2.ביצע תחקיר מלא-  מדוע הייתה בעיה בגלאי? האם דווח? האם זה קורה לעיתים תכופות? כיצד ניתן למנוע? 
3. בהתאם לתוצאות התחקיר יש לנקוט בצעדים נוספים - החמרת הנהלים, שינוי אופן העבודה, כתיבת נהלים חדשים למצב בו יש תקלה בגלאי וכו'...

0 תגובות
תשובות לפוסט מס 1 :)
05/11/2018 15:37
Mor Eliyahu
לינקדין, google keep, שימור, ידע אישי
1. למי שייך המידע בלינקדאין של עובד בחברה? בעיני, לעובד! 
אין לחברה זכות לדרוש לקבל את תוצר ההשקעה שלה בעובד לאחר עזיבתו. כאשר חברה מעסיקה עובד יש לה אינטרס למקסם את כישוריו ולהעשיר את הידע שלו. החברה, בתור המעסיקה של עובד זה, קוצרת את הפירות של השקעה זו לאורך כל שהותו של העובד בחברה. על החברה לקחת בחשבון שיתכן ותשקיע בעובדים משאבים רבים ועם זאת לאחר זמן מה הם יעברו לעבוד במקומות אחרים והידע שרכשו "יעזוב" עימם.
כמו כן הדרישה לבקש מעובד "לוותר" על זהותו הוירטואלית ולהעבירה לאדם זר היא לא מקובלת, כמי ששמו מופיע בחשבון הלינקדין הוא המזוהה עם כל הכתוב והמבוצע בדף זה. במידה ויוותר על דף זה לא תהיה לו דרך לאכוף ולוודע שדברים נעשים בצורה שהולמת את עקרונותיו ואת יושרו כשמנגד במידה ויפורסם דבר לא תקין הוא יאלץ לקחת את האחריות.

כפשרה במקרה הספציפי הזה - ניתן לבקש מבעלת החשבון לפרסם פוסט שמצהיר כי היא עוזבת את החברה, מכיל את פרטיו של המחליף שלה כך שניתן לפנות אליו כדיי לשמר את הקשר עם החברה הזו. בעיני זו הדרך הכי טובה לדאוג לכך שכל הצדדים יהיו מרוצים.

2. לינקדין - בעולם שמנוהל ע"י נטוורקינג ישנה חשיבות רבה ליצור זהות מרשימה ורצינית ברשתות החברתיות, לינקדין הינה פלטפורמה מעולה לייצירת קשרים עסקיים בתעשיה. 
google keep - דרך מעולה לנהל רשימות בצורה יעילה ונגישה, מעולה גם לפגישות וגם למשימות יומיומיות. ניתן לשתף, לתזכר ולערוך את הרשימות. בעולם שבו הכל מתוקשר הרבה יותר נוח לנהל רישומים בנייד, כך גם יותר נוח להעבירם הלאה. 
0 תגובות